פאריס סוללת את דרכה של לוב אל חיק המערב
ביקורו הרשמי של הקולונל מעמר קדאפי בפאריס מהווה מפנה היסטורי במדיניותה של צרפת באגן הים התיכון והינו צעד חשוב בהתקרבות לוב למערב. לראשונה מאז 1973, דורכת כף רגלו של המנהיג הלובי על אדמת צרפת, אשר התקבל על ידי הנשיא סרקוזי בכבוד מלכים. ביקורו בן חמשת הימים של קדאפי בצרפת סולל את דרכה של לוב לבירות המערב האחרות, ואף לוושינגטון.
קבלת פנים מפוארת והידוק יחסים תוך התעלמות ממשטר עריץ
קבלת הפנים הגרנדיוזית וחסרת הפרופורציה שהעניקו שלטונות צרפת למנהיג הלובי מעוררת, כמובן, תמיהה. הצרפתים יצאו מגדרם כדי לרצות את השיגעונות והמגלומניה של ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם הערבי, אשר שורד בתפקידו מזה ארבעה עשורים. קדאפי הוא שהכתיב, למעשה, את מהלך הביקור ואף הקים אוהל בדואי בחצר ארמון מפואר שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד. בכך, ביקש קדאפי ללעוג לתרבות המערב ולעושר הציוויליזציה הצרפתית.
ביקורו של שליט לוב בצרפת התמקד באינטרסים הכלכליים והמסחריים ובמהלכו נחתמו חוזים בשווי של 14 מיליארד דולרים בין שתי המדינות. עניינים מהותיים אחרים, הקשורים לכיבוד זכויות האדם ולאופיו האפל של משטר קדאפי, נדחקו לקרן זווית. עם זאת, יש לזכור כי בריטניה וארה"ב חידשו גם הן את הקשרים הדיפלומטיים עם לוב וכי קדאפי היה אורחו הרשמי של האיחוד האירופי בבריסל, במרס 2004, וכן חתם על חוזים מסחריים עם מדינות אירופיות נוספות, בראשן איטליה.
תהליך התמתנותו של קדאפי
המפנה בעמדותיו המדיניות של קדאפי ביחס למערב לא התחולל תוך יום אחד. ניתן להסבירו באירועים הגלובליים שקרו מאז קריסתה של בריה"מ, מה שהביא לחיזוק מעמדה של ארה"ב בעולם. העליונות הבלתי מעורערת של אמריקה בפתרון סכסוכים ותמיכתה הבלתי מסויגת בישראל הובילו את השליט הלובי לנקיטה בקו מחשבה רציונאלי ופרגמאטי יותר. בנוסף, התפוררותה של בריה"מ וקריסת תלותו של קדאפי בסובייטים, מי שנטלו חלק מרכזי בפתוח עוצמתה הצבאית ,הכלכלית והמדינית של לוב, דחקו אותו לפינה וחיזקו את המודעות החדשה שנתעוררה בו.
בניסיון לחלץ את לוב מן הבידוד, הסנקציות והחרם שהוטלו עליה, פעל קדאפי במשורים שונים, חשאיים וגלויים כאחד .בשנים האחרונות, הוא מיתן את הצהרותיו והתמקד בשלושת הנושאים העיקריים העומדים בראש סדר היום העולמי במערב:
* הלוחמה בטרור הבינלאומי - קדאפי גינה בחריפות את אלקאעדה וקרא לאזרחי מדינתו לתרום דם לפצועי אסון התאומים.
* פרוק הנשק הגרעיני והבלתי קונבנציונלי - קדאפי הכריז על השמדת הנשק בפיקוח בינלאומי.
* רפורמות דמוקרטיות ו"שמירה על זכויות אדם" - קדאפי אפשר לארגון אמנסטי לבקר לראשונה בלוב.
שינויים שלטוניים במטרה לזכות בתמיכת המערב
קדאפי, אם כן, השכיל להבין שהסרת החרם והצטרפותה של לוב למחנה "הטובים" תביא לה רק תועלת ותהפוך אותו במהרה למנהיג הערבי המחוזר ביותר על ידי המערב. הוא פעל ביתר שאת לשינוי תדמיתו ומינה את שוקרי גאנם, מומחה לכלכלה בוגר הרווארד, לראש הממשלה, ובמקביל, קירב לכס השלטון את בנו, סייף אל אסלם. הצמד הזה מוביל כעת את לוב לשגשוג כלכלי ולהכרה בינלאומית.
בנוסף, בנו של קדאפי הכריז כי לוב מתכוונת לשלם פיצויים ליהודים שעזבו את המדינה. הצהרה כזו לא נשמעה מעולם מצד אף מנהיג ערבי. משום כך, טועים מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת בגינויים את ביקור קדאפי והחרמתו. בכך הם מפגינים התעלמות נאיבית מהתקרבות לוב למערב ונותנים סטירת לחי מצלצלת לנשיא סרקוזי. טוב יותר היה אם היהודים היו מנצלים את המומנטום לגישוש אחר כוונותיו הפרגמאטיות של קדאפי. לוב, כזכור, עמדה בעבר בראש "חזית הסירוב" נגד ישראל ומדיניותה התאפיינה בעוינות מתמדת ובקו בלתי מתפשר כלפינו. כאמור, האירועים הגלובליים הם שהביאו למפנה בעמדותיו של השליט הלובי ביחס למערב.
ישראל יוצאת נשכרת
ישראל יוצאת נשכרת מהמהלכים האחרונים של לוב, בעודה צופה בהתפוררות "חזית הסירוב" כארמון קלפים. רוב מנהיגי העולם נותנים היום קרדיט לקדאפי, מאמינים שאכן השתנה ותולים תקוות רבות ביורשיו. על ישראל להצטרף להערכה זו ולבחון ביתר שאת את השינויים הדרמטיים המתחוללים היום בלוב, כמו גם את השלכותיהם על האזור כולו. אף שמהפך דרמטי ומיידי ביחסו של קדאפי לישראל אינו צפוי, ירושלים צריכה לגשש אחר מהלכיו האחרונים ולבחון בכובד ראש "התקרבות" לטריפולי.
למאמר המלא: http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=442&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=10955
ביקורו הרשמי של הקולונל מעמר קדאפי בפאריס מהווה מפנה היסטורי במדיניותה של צרפת באגן הים התיכון והינו צעד חשוב בהתקרבות לוב למערב. לראשונה מאז 1973, דורכת כף רגלו של המנהיג הלובי על אדמת צרפת, אשר התקבל על ידי הנשיא סרקוזי בכבוד מלכים. ביקורו בן חמשת הימים של קדאפי בצרפת סולל את דרכה של לוב לבירות המערב האחרות, ואף לוושינגטון.
קבלת פנים מפוארת והידוק יחסים תוך התעלמות ממשטר עריץ
קבלת הפנים הגרנדיוזית וחסרת הפרופורציה שהעניקו שלטונות צרפת למנהיג הלובי מעוררת, כמובן, תמיהה. הצרפתים יצאו מגדרם כדי לרצות את השיגעונות והמגלומניה של ראש המדינה הוותיק ביותר בעולם הערבי, אשר שורד בתפקידו מזה ארבעה עשורים. קדאפי הוא שהכתיב, למעשה, את מהלך הביקור ואף הקים אוהל בדואי בחצר ארמון מפואר שהיה בבעלותה של משפחת רוטשילד. בכך, ביקש קדאפי ללעוג לתרבות המערב ולעושר הציוויליזציה הצרפתית.
ביקורו של שליט לוב בצרפת התמקד באינטרסים הכלכליים והמסחריים ובמהלכו נחתמו חוזים בשווי של 14 מיליארד דולרים בין שתי המדינות. עניינים מהותיים אחרים, הקשורים לכיבוד זכויות האדם ולאופיו האפל של משטר קדאפי, נדחקו לקרן זווית. עם זאת, יש לזכור כי בריטניה וארה"ב חידשו גם הן את הקשרים הדיפלומטיים עם לוב וכי קדאפי היה אורחו הרשמי של האיחוד האירופי בבריסל, במרס 2004, וכן חתם על חוזים מסחריים עם מדינות אירופיות נוספות, בראשן איטליה.
תהליך התמתנותו של קדאפי
המפנה בעמדותיו המדיניות של קדאפי ביחס למערב לא התחולל תוך יום אחד. ניתן להסבירו באירועים הגלובליים שקרו מאז קריסתה של בריה"מ, מה שהביא לחיזוק מעמדה של ארה"ב בעולם. העליונות הבלתי מעורערת של אמריקה בפתרון סכסוכים ותמיכתה הבלתי מסויגת בישראל הובילו את השליט הלובי לנקיטה בקו מחשבה רציונאלי ופרגמאטי יותר. בנוסף, התפוררותה של בריה"מ וקריסת תלותו של קדאפי בסובייטים, מי שנטלו חלק מרכזי בפתוח עוצמתה הצבאית ,הכלכלית והמדינית של לוב, דחקו אותו לפינה וחיזקו את המודעות החדשה שנתעוררה בו.
בניסיון לחלץ את לוב מן הבידוד, הסנקציות והחרם שהוטלו עליה, פעל קדאפי במשורים שונים, חשאיים וגלויים כאחד .בשנים האחרונות, הוא מיתן את הצהרותיו והתמקד בשלושת הנושאים העיקריים העומדים בראש סדר היום העולמי במערב:
* הלוחמה בטרור הבינלאומי - קדאפי גינה בחריפות את אלקאעדה וקרא לאזרחי מדינתו לתרום דם לפצועי אסון התאומים.
* פרוק הנשק הגרעיני והבלתי קונבנציונלי - קדאפי הכריז על השמדת הנשק בפיקוח בינלאומי.
* רפורמות דמוקרטיות ו"שמירה על זכויות אדם" - קדאפי אפשר לארגון אמנסטי לבקר לראשונה בלוב.
שינויים שלטוניים במטרה לזכות בתמיכת המערב
קדאפי, אם כן, השכיל להבין שהסרת החרם והצטרפותה של לוב למחנה "הטובים" תביא לה רק תועלת ותהפוך אותו במהרה למנהיג הערבי המחוזר ביותר על ידי המערב. הוא פעל ביתר שאת לשינוי תדמיתו ומינה את שוקרי גאנם, מומחה לכלכלה בוגר הרווארד, לראש הממשלה, ובמקביל, קירב לכס השלטון את בנו, סייף אל אסלם. הצמד הזה מוביל כעת את לוב לשגשוג כלכלי ולהכרה בינלאומית.
בנוסף, בנו של קדאפי הכריז כי לוב מתכוונת לשלם פיצויים ליהודים שעזבו את המדינה. הצהרה כזו לא נשמעה מעולם מצד אף מנהיג ערבי. משום כך, טועים מנהיגי הקהילה היהודית בצרפת בגינויים את ביקור קדאפי והחרמתו. בכך הם מפגינים התעלמות נאיבית מהתקרבות לוב למערב ונותנים סטירת לחי מצלצלת לנשיא סרקוזי. טוב יותר היה אם היהודים היו מנצלים את המומנטום לגישוש אחר כוונותיו הפרגמאטיות של קדאפי. לוב, כזכור, עמדה בעבר בראש "חזית הסירוב" נגד ישראל ומדיניותה התאפיינה בעוינות מתמדת ובקו בלתי מתפשר כלפינו. כאמור, האירועים הגלובליים הם שהביאו למפנה בעמדותיו של השליט הלובי ביחס למערב.
ישראל יוצאת נשכרת
ישראל יוצאת נשכרת מהמהלכים האחרונים של לוב, בעודה צופה בהתפוררות "חזית הסירוב" כארמון קלפים. רוב מנהיגי העולם נותנים היום קרדיט לקדאפי, מאמינים שאכן השתנה ותולים תקוות רבות ביורשיו. על ישראל להצטרף להערכה זו ולבחון ביתר שאת את השינויים הדרמטיים המתחוללים היום בלוב, כמו גם את השלכותיהם על האזור כולו. אף שמהפך דרמטי ומיידי ביחסו של קדאפי לישראל אינו צפוי, ירושלים צריכה לגשש אחר מהלכיו האחרונים ולבחון בכובד ראש "התקרבות" לטריפולי.
למאמר המלא: http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=442&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=10955
מוסד מחקר עצמאי ללא כוונת רווח, הפעיל משנת 1976 ועוסק בחקר מדיניות ובנושאים מרכזיים העומדים על סדר יומם של מדינת ישראל והעם היהודי.
